הכי קרוב לאדריכלות

היום בא לי לדבר על סבא שלי… אולי בגלל החג שגורם לי להרהר באנשים יקרים שחלקם יחסרו סביב השולחן לנצח. סבא שלי היה אדם יקר, חם, מאושר, בעל חיוך שלא ניתן לשכוח… הזיכרונות שהשאיר אחריו שוזרים יחד סיפור של אישיות מופלאה ובעל מקצוע דגול. הוא היה הכי קרוב שיש לאדריכלות הוא חווה אותה ממש בהתהוותה דרך עבודה פיזית באתר הבנייה. הוא היה “ברזלן” תפקידו היה לקשור את זיוני הברזל טרם יציקת הבטון. לפני כשנה יצאתי למסע בעקבות העבודה המופלאה שלו ה”פרויקט” הזה לימד אותי המון על המשפחה ובעיקר עלי ועל העסק שלי. בחרתי את העשייה היומיומית שלי מתוך אתר הבנייה ומשם אני רואה את המקצוע שלי- בדיוק בנקודה שבין התכנון והביצוע… הנקודה הזו היא נקודת המפגש ביני לבין סבא…

בחג הזה יש לי הזדמנות נהדרת להודות על החירות שניתנה לי לקום כל בוקר ולעסוק במקצוע שמרגש אותי בטירוף!!! חג שמח (=

 

 

Comments

comments