פרויקט תמ”א 38-2 בפתח תקווה, על מגרש המכיל שלושה בניינים שצריכים להפוך לבניין אחד – לפחות למראית עין.
בקומה הראשונה של הבניין לובי וחללים לשירות הדיירים. מבחינת חזית המבנה: במקום מתוכנן להיבנות בניין אחד ולו שני גרעינים וחלל פתוח לשמיים. שתי קומות המרתף יכללו חניות ומחסנים לרווחת דיירי הבניין. קומת הקרקע תכלול: לובי, שתי כניסות עצמאיות לחלוטין, דירות גן, כניסה לחניון, פונקציות משותפות ופיתוח שטח עשיר בחזית הבניין. בכל קומה טיפוסית מתוכננים שני גרעינים הכוללים: מעליות וחדרי מדרגות, כשלמעשה כל אגף יתפקד כיחידה עצמאית. את שני האגפים יאחד חלל מרכזי אחד ופתוח בלב המבנה, חצר אנגלית- ממש כמו באיטליה שיעודד אינטרקציה בין השכנים ולצד זאת גם פרטיות.
חזית המבנה מעוצבת בסגנון מודרני: קווים, ישרים וסימטריה שבאה לידי ביטוי גם בתכנית עצמה. החומרים בחזית משווים לבניין מראה אלגנטי מאד ומשדרגים את ניראות הרחוב בו נמצב המבנה. ייחודיות המבנה מבחינה אדריכלית באה לידי ביטוי לא רק בעיצוב החזיתות שלו אלא גם בקונספט הבינוי עצמו. קונספט המבוסס על יצירת “כפר קטן” בתור מבנה, המתייחס לבניה רוויה באופן אחר מהמקובל. במקום להיכנס לבניין ובו מעליות וחדר מדרגות והכניסות לדירות הן מתוך “חור שחור” – המצב לו אנו מורגלים בארץ. כניסה לדירות מהחוץ מאזור פתוח ומזמין חצר פנימית יפה ומטופחת. כמובן שלרעיון זה השלכות כלכליות על הפרויקט, שכן המעשה מגדיל את שטח המעטפת החיצוני כמעט ב-50%. עם זאת אולי יש תקווה ליצירת טיפולוגיית מגורים שונה כאן- בישראל. למרות הטכנולוגיה שמרקיעה שחקים בעשורים האחרונים החשיבה שלנו בנושא מגורים נמצאת כנראה רחוק – אי שם במאות הקודמות- כאן יחד עם היזם היתה לראשונה אפשרות להרים את הכפפה אל עבר עתיד מגורים מסוג חדש.ארבע הקומות הראשונות בגמר שליכט לבן עם פאנלים מעץ המשובצים בצורה רנדומלית בחזית ויוצרים אווירה נעימה וקלילה. בקומות העליונות שילוב של גמר שליכט ואבן בצבע שחור מסוג “צפחה” שיוצרת הצללה ומעניקה לבניין מראה מהודר וייחודי.
במבנה המוצע 94 יחידות דיור, כאמור במצב המקורי שלו היו שלשה מבנים נפרדים, אך למעשה מדובר בשני מבנים המופרדים על ידי שני גרעיני הקשחה ורטיקליים הכוללים: מעליות, גרם מדרגות ולובי קומתי. המבנה למעשה מתוכנן מבחוץ כאחד ומבפנים מתפקד כשני בניינים עצמאיים, ממתנים את העומס ומחוברים באמצעות חצר פנימית גבוהה פתוחה לשמיים. בין שני הגרעינים נמצא האזור השווה ביותר בבניין, מלבד הדירות עצמן, בסטייל שניתן לראות בעיקר באירופה ומעט מאוד בישראל. כי למה להסתפק במסדרונות חשוכים ובמבואה אטומה המובילה למעלית אטומה עוד יותר – כשאפשר לאוורר?
הנאים השכנים בעיניך? באמצעות החצר הזו המרוצפת גרניט פורצלן דמוי עץ וקירות לבנים שאוהבים לקבל את קרני השמש ולהחזיר אותן באהבה, השכנים יכולים ליצור אינטראקציה ויחסי קהילה נעימים, גם אם זה הנפת יד לשלום כשיוצאים מהבית. בנוסף, הדיירים יכולים לקבל מעט פרטיות ותחושה של טבע, כשרוצים לשוחח באווירה אחרת או להיפרד לשלום מבן/בת הזוג מעבר לדלת. הצמחייה הירוקה שעולה מעלה מוסיפה לאווירה הרגועה. הבניין, הן מבחוץ והן מבפנים, תופס את העין ומעניק לנכנסים אליו מעבר נעים יותר מהרחוב ההומה אל הדירה.